אפקט רובין הוד - כביטוי למחאה שקטה 

אפקט רובין הוד - כביטוי למחאה שקטה


רובין הוד הינו דמות מהמיתולוגיה הבריטית של המאה ה-15, שראה בפער בין המעמדות רעה חולה וחיפש דרכים כיצד להקל על סבלם של העניים. הוא נהג לקחת מהעשירים ולתת לעניים.

אנו רואים את התבטאות האפקט הנ"ל בתחילת שנות ה-70, אז הוקמה תנועת הפנתרים השחורים. זוהי תנועת מחאה של צעירים ממוצא צפון אפריקאי (רובם יוצאי מרוקו) שקמה בשכונה הירושלמית "מורשה" ("מוסררה"). התנועה קיבלה את שמה בהשראת תנועה אמריקאית בשם זהה שנאבקה למען שוויון זכויות לשחורים בארה"ב. תנועת הפנתרים צמחה על רקע תחושת הקיפוח והאפליה של מזרחים מאז קום המדינה. מקימי התנועה ביקשו להביע מחאתם על מה שכינו "התעלמות הממסד מהבעיות החברתיות הקשות". מנהיגי התנועה הצליחו להציף אל פני השטח את מצוקת העוני, הפער בין העניים לעשירים והיחסים העדתיים בחברה הישראלית.

ראש הממשלה אז, גולדה מאיר, ראתה בהם פורעי חוק וסירבה להכיר בהם כתנועה חברתית. זכורה אמרתה "הם אינם בחורים נחמדים". התנגדותה לפעילות הפנתרים תרמה להתרחבות התנועה.

הפנתרים השחורים ערכו עשרות הפגנות מקצתן אלימות. באחת מפעולות המחאה שלהם הידועה כ"מבצע החלב" גנבו חלב משכונה מבוססת "רחביה" וחילקו בשכונת האסבסטונים בקרית יובל.

ב-1973 חל פילוג בתנועה והיא כשלה בניסיונה להיכנס לכנסת. חסרו לה 200 קולות כדי לעבור את אחוז החסימה.

אהוד אולמרט, ראש עיריית ירושלים בעבר וראש הממשלה בהווה, נולד בתקופה שהיה עוני ופער חברתי. למרות זאת הוא לא השכיל להתמודד בתבונה עם ההשלכות של העוני בחברה הישראלית בכלל ובירושלים בפרט ולצמצם את התופעה בשנות כהונתו.

גם בשנות ה-2000 הפער החברתי קיים ואף גדל. ב-2007 הקים צ'רלי ביטון מנהיג הפנתרים השחורים דאז, תנועה חברתית בשיתוף עם עולים מרוסיה, ששמה לה למטרה לצמצם את הפער העצום בין עשירים לעניים ולהיאבק על כבודם של עובדי קבלן. לטענת ביטון בשנות ה-70 הועלה נס המרד ואי השוויון ומאז הפערים החברתיים הלכו ותפחו. אז העשירים היו מתביישים "לנקר עיניים" לעניים, היום העושר מוחצן ואנשים משיגים יוקרה וכבוד ע"י הדגשת המעמד הכלכלי שאליו הם הגיעו ורואים בזה משאב חברתי שניתן לנצלו לטובת הישגים אישיים וחברתיים.

עדיין לא קם דור של ממשיכים למחאה החברתית שבה החלו הפנתרים בשנות ה-70.
הנה בימינו אנו חוזרים לראות התבטאות של אפקט רובין הוד במעבר דו סיטרי של כסף ממדינות המערב המפותחות למדינות עולם שלישי. המעבר מתבצע דרך עבודתם בחו"ל של ישראלים צעירים ברובם במכירות בקניונים במדינות כמו ארה"ב, בריטניה ובכל מקום אליו מגיעים ישראלים.

כסף זה מאפשר לשכבה רחבה של צעירים אחרי צבא לממן את הטיול הגדול ולממן לימודים לתואר ראשון. כך בדרך עקיפה מצאו הצעירים את הפתרון לצמצום הפער בינם לבין בעלי היכולת ולהשגת הון תרבותי ברמה כזאת שתאפשר להם נקודת מוצא מוצלחת לחיים בעתיד.

הצעירים ,אם כן, נטלו לידיהם את האחריות על עתידם כרוצים לאמר "אם אין אני לי מי לי". במציאות שבה התשובה לצמצום הפערים ועזרה לשכבות הנמוכות לא באה "מלמעלה" , קרי מכיוונם של קובעי המדיניות והפוליטיקאים.

העתיד יאמר האם פעילות זו היא "אופנה חולפת" או שמא מדובר במהלך יציב ומתמשך שילך ויתבסס בעתיד לשיטה שתונהג ע"י הציבור "מלמטה", אשר תביא לצמצום הפערים החברתיים בישראל. ימים יגידו.